26 אחוז מתושבי העיר נצרת עילית הינם ערבים, ובכדי לפתור את הבעיה ניסתה העיר ברבות השנים לקלוט עולים חדשים רבים מרוסיה, אבל הקליטה המאסיבית לא סייעה לריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית, להפך.
במקביל התחילה נטישה של אוכלוסייה יהודית ותיקה, ואת בתיהם של העוזבים התחילו לאכלס תושבים ערבים מהסביבה, רובם בעלי ממון, תהליך שרק האיץ את עזיבת התושבים היהודים.
בסיור שערך העיתון 'מעריב' בשטח הוא גילה כי בתים רבים מוצעים למכירה. על אחד מהם כתוב כי הבית "לא מיועד לחמאסניקים". רב העיר ישעיהו הרצל מקבל מדי יום פניות מתושבים השואלים לעצתו אם מותר למכור לערבים או לא.
"יש היום הזדמנות להעמיד את העיר על הרגלים בטרם יקרה אסון בלתי הפיך. מה שיקרה כאן ישליך על כל הארץ. זאת העיר היהודית הגדולה באזור, ואחד הדברים שצריך הוא שהעיר תישאר יהודית עם רוב יהודי מוצק. לא צריך להתבייש לקרוא לילד בשמו", אומר ראש העיר החדש שמעון גפסו ל'מעריב'. ללא התערבות קיצונית, תוך 25 שנה תהפוך נצרת עלית לשכונה מן המניין בנצרת הערבית.
בלב התוכנית שמציעה העירייה בכדי למגר את התופעה עומדת הגברת הזהות היהודית של העיר. זאת, על ידי הקמת מרכז חקר והסמכה ללימודי יהדות, הפיכת בית הכנסת הגדול בעיר למרכז רוחני יהודי דתי במרחב ובגליל, איתור מוקדי מגורים והכנסת גרעינים אידיאולוגיים ציוניים, הפשרת שטח הר יונה ג' לאכלוס משפחות דתיות וחרדיות והעמקת הזהות היהודית במערכת החינוך תוך שימוש בסמלים יהודיים וישראליים.
העיר כבר רושתה, על פי הוראתו של גפסו, במגני דוד מוארים על עמודי החשמל לאורכה ולרוחבה. בחג החנוכה הקרוב יוצבו חנוכיות גדולות ברחבי העיר, שכוסתה לאחרונה בדגלי ישראל מכל עבר. גם שם העיר ישונה בקרוב כדי לבדלה מנצרת הערבית, מהלך שכבר החל לפני כמה חודשים. בימים אלה, לאחר משאל תושבים, מתלבטים שם בין השמות "לב הגליל" ו"כוכב הגליל".